Warning: Declaration of PageLinesFeatures::section_template($clone_id) should be compatible with PageLinesSection::section_template() in /home/kplawco/public_html/wp-content/themes/pagelines/sections/features/section.php on line 1007

Warning: Declaration of PageLinesFeatures::section_head($clone_id) should be compatible with PageLinesSection::section_head() in /home/kplawco/public_html/wp-content/themes/pagelines/sections/features/section.php on line 1007

Warning: Declaration of PageLinesBanners::section_template($clone_id) should be compatible with PageLinesSection::section_template() in /home/kplawco/public_html/wp-content/themes/pagelines/sections/banners/section.php on line 345

Warning: Declaration of PageLinesCarousel::section_template($clone_id) should be compatible with PageLinesSection::section_template() in /home/kplawco/public_html/wp-content/themes/pagelines/sections/carousel/section.php on line 289

Warning: Declaration of PageLinesHighlight::section_template($clone_id) should be compatible with PageLinesSection::section_template() in /home/kplawco/public_html/wp-content/themes/pagelines/sections/highlight/section.php on line 128

Warning: Declaration of PLMasthead::section_template($clone_id) should be compatible with PageLinesSection::section_template() in /home/kplawco/public_html/wp-content/themes/pagelines/sections/masthead/section.php on line 273

Warning: Declaration of PageLinesQuickSlider::section_template($clone_id) should be compatible with PageLinesSection::section_template() in /home/kplawco/public_html/wp-content/themes/pagelines/sections/quickslider/section.php on line 252

Warning: Declaration of PageLinesQuickSlider::section_head($clone_id) should be compatible with PageLinesSection::section_head() in /home/kplawco/public_html/wp-content/themes/pagelines/sections/quickslider/section.php on line 252

Warning: Declaration of PLNavBar::section_template($clone_id, $location = '') should be compatible with PageLinesSection::section_template() in /home/kplawco/public_html/wp-content/themes/pagelines/sections/navbar/section.php on line 280

Warning: Declaration of PLheroUnit::section_template($clone_id) should be compatible with PageLinesSection::section_template() in /home/kplawco/public_html/wp-content/themes/pagelines/sections/hero/section.php on line 195
קוזניץ, פסח ושות' | דין משמעתי של שוטרים ומשרתי מג"ב בבית הדין למשמעת

העמדה לדין משמעתי של שוטרים ומשרתי מג"ב

חדשות לבקרים נחשפים אנו למקרים בהם שוטרי משטרת ישראל ושוטרי מג"ב עומדים לדין בבתי משפט פליליים בגין מעשים ו/או מחדלים שבוצעו תוך כדי מילוי תפקידם. יש הגורסים, כי חשיפתם האפשרית של השוטרים לדין הפלילי אינה עניין זניח ו/או שולי, ויש בה כדי להרפות את ידיהם של השוטרים תוך כדי מילוי תפקידם, מתוך חשש שמא יועמדו לדין ו/או יסתכנו יתר על המידה.

מסיבה זו, ראינו לנכון להסביר במאמר זה, על קצה המזלג בלבד, אודות המסגרת המשפטית הנוגעת להעמדתם לדין של שוטרים בישראל, ועל הדרך בו מתקבלת ההחלטה על העמדתם לדין פלילי ו/או משמעתי.

ככלל, נהנים שוטרי משטרת ישראל ושוטרי מג"ב מחסינות נזיקית על פעולותיהם, וזאת מכוח כללי חסינות המדינה ועובדי הציבור מטעמה, כפי שאלה מוסדרים בפקודת הנזיקין (סעיף 7(א) – 7(ו) לפקודה) וכן בתקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור) תשס"ו – 2006 (מיום 10.4.06).

יובהר, כי גם החסינות הנזיקית הניתנת לשוטרים אינה מוחלטת, והיא חלה על פעולותיהם של השוטרים תוך כדי תפקידם, ובלבד שמדובר בפעולה שבוצעה בתום לב. כמו כן, נדרש כי הפעולה הנבחנת איננה פעולה שבוצעה מתוך כוונה לגרום נזק או מתוך שוויון נפש (אדישות או אי אכפתיות) לגרימת הנזק, כאמור.

ואולם, נזיקין לחוד ופלילים לחוד.

רוצה לומר: תיתכן בהחלט האפשרות כי שוטר ייהנה מחסינות נזיקית ואולם יועמד לדין פלילי ו/או משמעתי בגין אותה הפעולה ממש.

במאמר זה, לא נתמקד בהחלטות העמדתם לדין של שוטרים בבית משפט פלילי, אשר מתקבלת, ככלל, על ידי מח"ש ו/או על ידי פרקליטות המחוז הרלוונטית. החלטות כאמור אינן שונות במהותן מהחלטות על הגשת כתב אישום פלילי כנגד אזרח בישראל, ומתקבלות על סמך חומר החקירה שנאסף על ידי מח"ש.

ככל הנוגע להעמדתם לדין משמעתי של שוטרים, בשנת 2006 (וליתר דיוק מאז יום 01.04.2006) נכנס לתוקפו חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), תשס"ו – 2006 (להלן: "החוק") אשר מסדיר באופן בלעדי את סוגיית העמדתם לדין של שוטרי משטרת ישראל ומג"ב.

חוק זה קובע את מנגנון השפיטה המשמעתית של השוטרים, ובכלל זה את השיפוט המשמעתי הקל, בפני דן יחיד, ואת השיפוט המשמעתי הכבד יותר, בפני בית הדין למשמעת שמקום מושבו במטה הארצי בירושלים. כך, קובע החוק כי את ההחלטה על העמדתו לדין משמעתי של שוטר תקבל מחלקת המשמעת במטה הארצי, וזאת בין אם בשיתוף פעולה עם מח"ש (מחלקה לחקירות שוטרים) במקרה בו בוצעה החקירה באמצעות מח"ש, ובין אם מדובר בתיק קצין בודק (קבו"ד) אשר הגיע למחלקת משמעת מן היחידות עצמן.

להלן פירוט מדגמי של הוראות החוק ביחס לדין משמעתי כלפי שוטרים:

א.                   בדין המשמעתי אין תחולה לדיני הראיות הנוהגים בבתי המשפט הפליליים;

ב.                   לא ניתן להעמיד שוטר לדין משמעתי פעמיים בגין אותו מעשה;

ג.                     ניתן לקיים הליך משמעתי כנגד שוטר במקביל להליך פלילי המתנהל כנגדו בבית משפט פלילי;

ד.                   ניתן להעמיד לדין משמעתי (דן יחיד) שוטר שסיים את שירותו במשטרה/מג"ב בתוך 90 ימים בלבד, מאז יום שחרורו. באם חלפה התקופה – לא ניתן להעמידו לדין;

ה.                   ניתן להעמיד לדין משמעתי (בית דין למשמעת) שוטר שסיים את שירותו במשטרה/מג"ב בתוך 90 ימים בלבד, מאז יום שחרורו. באם חלפה התקופה – לא ניתן להעמידו לדין;

ו.                     לא ניתן להעמיד שוטר לדין משמעתי (דן יחיד) אם חלפה שנה מאז יום ביצוע העבירה;

ז.                    לא ניתן להעמיד שוטר לדין משמעתי (בית דין) אם חלפו שלוש שנים מאז יום ביצוע העבירה;

ח.                   במסגרת שיפוט בדן יחיד ניתן להטיל עונשים מסוג: נזיפה, נזיפה חמורה, קנס, ריתוק, פסילת רישיון נהיגה, מחבוש.

ט.                   במסגרת שיפוט בבית דין ניתן להטיל עונשים מסוג: נזיפה, נזיפה חמורה, קנס, ריתוק, מחבוש, הורדה בדרגה, פסילת רישיון נהיגה.

החוק קובע אף הסדרים ביחס להקמת בית הדין למשמעת במטה הארצי, קובע את סדרי הדין בבית הדין, את דרגות השופטים ואת מנגנון הגשת הערעור.

כידוע, שוטרים רבים נוטים שלא לייחס משמעות רבה להחלטה להעמידם לדין משמעתי. ואולם, לדין המשמעתי השפעה ישירה על המשך שירותם של השוטרים במשטרת ישראל, וזאת בשל קיומו של מנגנון במחלקת משמעת במטה הארצי, ולפיו כל הרשעה בדין משמעתי גוררת אחריה שקילת המשך שירות ואף התחלת הליכי פיטורין כנגד השוטר.

ככלל, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בטרם קיומו של הדין המשמעתי, קל וחומר כאשר מוזמנים לבית דין למשמעת, שם קיימת חובת ייצוג על ידי עורך דין.

כתיבת תגובה

Looking for something?

Use the form below to search the site:


Still not finding what you're looking for? Drop us a note so we can take care of it!

Archives

All entries, chronologically...

    Set your Twitter account name in your settings to use the TwitterBar Section.

    לחץ לחיוג ישיר לאחד מעורכי הדין


    Provided by water damage columbus